שאל את
המומחה

מהי דלת אש ויעודה

ברבות השנים, מקום המדינה ועד היום, פרצו דליקות במבנים שונים החל ממבני תעשיה וכלה בדירות למגורים. המקרים הראשונים של דליקות אלו, גרמו למדינה להקים מערכות אכיפה ובקרה אשר תפקידן לדאוג לשלום התושבים במקום עבודתם, בביתם ובמקומות הבילוי השונים.

 

עם השנים בנו מערכות אכיפה ובקרה אלו, שיטות ודרכים שונות למניעת התפשטות הדליקות במבנים השונים בהם שוהים התושבים אם בדרך קבע ואם לכמה שעות ביום.

 

גורמים אלו הם:

משרד הפנים, משרד התמ"ת, כיבוי אש ארצי ומכון התקנים הישראלי.

 

כפועל יוצא מהלקחים שהפיקו מערכות אלו, נוצר צורך בבניית דלתות המונעות מעבר של אש מחדר אחד למשנהו. דלתות אלו הן; דלתות האש.

 

מהי דלת האש:

דלת האש בנויה בצורות שונות ומחומרים שונים החל מעץ מלא וכלה בדלתות העשויות מעטי פלדה הממולאים בחומרים מבודדים בתוכן.

הדלת הנפוצה ביותר בנויה בשילוב מעטי מתכת וחומרים העמידים בפני אש כגון; לוחות גבס, צמר סלעים, ורמיקוליט (מינרל בעל יכולת התנפחות, בז'רגון המקצועי - פס תופח). 

הדלת כוללת שני משטחים מתכתיים משני צידיה וחלל בידוד המלא בתוכו באחד מהחומרים האלו. מילוי הדלת בחומרים מבודדים אלו מסייעים בהפחתת מעבר החום מהצד שממנו מגיעה האש לעבר החדר בו האש איננה. בידוד זה מאפשר לגעת בדלת במקרים מסויימים.

 

יעודה של דלת האש: 

לחצוץ בין החדר בו פרצה השריפה לחדר בו היא איננה ולפרק זמן מוגדר, בכך תמנע פגיעה באנשים השוהים בחדר שאליו האש לא חדרה.

דלת האש אינה ננעלת ותמיד חייבת לאפשר פתיחה לכיוון היציאה המהירה ביותר מהמבנה.

במבני ציבור גדולים נוהגים להתקין בדלת ידית בהלה אשר מאפשרת מילוט במקרה של תנועה המונית לכיוון המילוט. הידית תפתחת את הדלת בכל מצב.

צפו בסרטון המדגים את פעולת הידית בלחיצה כאן.

 

 

כדי לממש את יעודה של הדלת, הקימה המדינה גורם רשמי - מכון התקנים הישראלי. במסגרת פעילות המכון, נכתב תקן מחייב עבור דלתות האש, זהו תקן רשמי המעוגן בחוק תקנות התכנון והבניה.

 

התקן הישראלי נכתב תוך הפקת לקחים עמוקה, והוא מגדיר את המינימום הדרוש מדלת אש.

 

מכון התקנים בשיתוף עם כיבוי אש ארצי אוכפים את החוק בשלבי התקנת הדלתות ומוודאים כי הותקנו ע"פ דרישות התקן וכי אלו הדלתות אשר נבדקו במתקנים המתקדמים מאד של מכון התקנים.

 

מקומות בהם מותקנות דלתות אש:

מעברים במסדרונות, לדוגמה: 

בתי חולים, קניונים ומוסדות למיניהם.

 

מעברים בין חדרי מדרגות ללובי הדירות במבני מגורים.

 

חדרי שירות כגון: 

חדרי מנועים למיניהם, חדרי חשמל, פירי אשפה, מחסנים וכדומה.